חכמים טאואיסטיים נוכחו לראות שבני אדם מפתחים באופן תדיר חסימות אנרגטיות באיברים הפנימיים, אשר מקבלות ביטוי של נוקשות פיזית בטורסו. חסימות אלו קורות במרכזו של פעילויות החיוניות של הגוף, ומגבילים את זרימת אנרגיית החיים (צ`י).

היצמדות לרגשות שליליים כגון פחד, כעס, חרדה, עצב ודאגה הם חלק עיקרי בפגיעה של האיברים וכוח החיים. ההיצמדות הרגשית מתבטאת גם בהיצמדות פיזית של סיבי השריר בבטן. עם התרת ההיצמדות הפיזית, ניתנת האפשרות לשחרור ההיצמדות הרגשית.

לאזור הטבור חלק מפתח בגופנו. הוא נקרא גם "הצלקת הראשונית" משום שמכאן העובר התחבר לאמו ברחם לראשונה. גם חומרים מזינים וגם פסולת עושים את דרכם בחבל הטבור, ובגלל זיכרון גוף עתיק זה, לרעלנים יש נטייה להצטברות באזור זה.

הבטן הוא גם המרכז האנרגטי שלנו, או הליבה שלנו. שם נשמרת האנרגיה שלנו, חיובית או שלילית. אם אזור זה חסום ברעלנים פיזיים או רגשיים, הוא לא מתפקד במלואו. בחיפוש מתמיד למוצא פורקן, כל רגש או אנרגיה שלילית אשר לא קיבלו ביטוי חופשי, יוצרות מפלט של מעגל מתמיד של מתח בגוף. כשאלו לא משתחררים, הם מצטברים באזור חלל הבטן וטבור. הגוף שלנו יכול לעבד חלק מהאנרגיה הזאת, אבל לעתים תכופות הוא לא עומד בקצב שאנו מעמידים לו. כך המרכז האנרגטי שלנו נעשה גדוש ודחוס, ובסופו של דבר מתנתק משאר הגוף.